ניתוח הצמדת אוזניים

אפרכסת האוזן ממוקמת בשליש האמצעי של הפנים. בהסתכלות חזיתית, צללית מסגרת האוזן יחד עם התנוך בולטים מעט מהצללית האליפטית שמהווה תיחום של הפנים. בהסתכלות באלכסון ניתן להבחין באוזן באופן מדויק יותר (במידה ואינה מוסתרת על ידי השיער) אם כי אז לא ניתן להשוות בין שתי האוזניים. 

נקבע על ידי גודל הסחוס שנקרא כונצ'ה (concha). הוא נמצא בבסיס הגולגולת ומחובר לקשתות האנטא-הליקס. כאשר הכונצ'ה גדול אז הוא דוחף את כל האוזן החוצה. אוזן בעלת איזון הרמוני ואסתטי תדמה לאב טיפוס הבא הקשת החיצונית ( (helixבעלת קיפול היקפי עדין והיא האזור הבולט ביותר מהגולגולת. הקשת הפנימית מוגדרת היטב שכל מרכיבה כולל המזלג ברורים אך ניתנים לראייה רק במבט אלכסוני. התנוך נמצא בקו אחיד ללא סיבוב בהמשך הקשת החיצונית.
יש שיטות שונות ליישור אוזניים והמתאימה נבחרת על פי הבעיה הבסיסית. לדוגמא: מקרה שבו אוזניים שהבלט שלהן ברובו נובע מכונצ'ה גדולה, ידרוש להקטין את כמות הסחוס שלה.

תיאור האפרכסת: האוזן החיצונית (האפרכסת) ממוקמת על בסיס הגולגולת, בהמשכה ממוקמת תעלת השמע שנכנסת לתוך בסיס הגולגולת ומובילה לעור התוף המפריד בין האוזן החיצונית והאוזן התיכונה.   מבנה בסיס הגולגולת אינו זהה בשני צדי הגוף וקיימת אסימטריה טבעית.

לכן, תמיד קיים ההבדל במיקום האוזניים, בכיוון שלהן וביחס הבליטה שלהן מהגולגולת בין שני הצדדים.   

אוזן בולטת מידי מבחינה אסתטית נמדדת החל ממרחק של 17 מילימטר ועד 22 מילימטר. המרחק המדויק בהתאם לטווח זה נמדד בהתאם לסוג מבנה הפנים והגולגולת הספציפיים (קיימים סוגים שונים של מבנה פנים וגולגולת).

הבלט של האוזן עצמה נובע משני תהליכים נפרדים או שילוב בין שניהם. התהליך הראשון הנו מצב בו הקשת הפנימית הנקראת אנטא-הליקס (anta-helix) לא מוגדרת היטב ונוצר מצב בו האוזן פתוחה וישרה כלפי חוץ.


מהלך הטיפול:


 

תחת הרדמת ערפול חושים המוזרקת לווריד, דר' טליסמן מבצע הרדמה מקומית של האוזן. במהלך הטיפול מבוצע חתך מאחורי האוזן בכפל בינה לבין בסיס הגולגולת, לרוב עם תכנון מיידי של כריתת עור עודף מאחורי האוזן.

 תכנון אזור כריתת עודף הסחוס מבוצע כך שהמבנה של הקשת הפנימית וקצה הקשת החיצונית ישמרו, תוך הקפדה על שלמות העור החיצוני בקדמת האוזן. נערכת בדיקה שהאוזן נצמדת ולאחר מכן תפירה של החתך עם תפר עדין.   הקשת הפנימית מיוצרת באוזן שבה הבלט נובע מחוסר הגדרה שלה.   השיטות לייצור קשת פנימית הן רבות: ניתן להשתמש בתפרים בחלק האחורי המקפלים את הסחוס או שיטת החלשה לסחוס בפן הקדמי שלו. שיטות החלשת הסחוס מבוססות על קיפולו העצמאי לכיוון הנגדי לאחר פעולת החלשה.

להשגת תוצאה מקסימאלית, יש להתאים ולשלב בין השיטות בהתאם למקרה.

במקרים בהם בלט האוזן נובע משילוב של הגורמים תיושם שיטה משולבת שמטרתה לטפל במרכיבים השונים של הבלט.   

הודות לאספקת הדם מהצוינת של האוזניים, הבעייתיות כתוצאה מניתוח זה נמוכה ביותר. 

קיימות תופעות פוסט טיפוליות שעשויות להתרחש (אם כי הסיכויים קטנים):

התופעה השכיחה ביותר הנה חזרה מסוימת של הבלט, אבל בתכנון נכון הסיכוי קטן מאוד. הסיבה לכך היא שלסחוס יש זיכרון של צורתו הראשונה ולכן יש נטייה טבעית לחזור לצורה המקורית. מקרה זה הוא נדיר ביותר בקרב מטופלי.

תופעות לוואי המתלוות לניתוח: נפיחות, שטפי דם, בצקות נוקשות וחוסר תחושה.

הסירו דאגה מליבכם, כל התופעות ייעלמו בתקופת ההחלמה. 

תופעות פוסט טיפוליות נדירות: קיימים סיבוכים אפשריים לא שכיחים וכוללים דימום, זיהום וצלקת נוקשה מאחורי האוזן. למרות שהסיכוי להיתקל במקרה כזה הוא קטן מאד, חשוב לציין שגם תופעות אלה בסופו של תהליך מחלימות.

 הפעולה בטוחה ביותר, אחוז הסיכון נמוך ורמת ההצלחה וסיפוק המטופלים ממנה גבוהים מאד.
 
תפריט דף הבית טלפוןwazeפייסבוק